עבודה זו ממשיכה את ההתבוננות בתחילתו של רגע שבו העולם טרם קיבל צורה, אך כבר נמצא בתנועה.
כאן, החומר חדל מלהיות דומם. הוא מתחיל לרעוד, להתפזר ולהתכנס, כאילו עוצב על ידי נשימה נסתרת. צבע אינו קבוע, הוא זורם, מתמזג, נעלם ומופיע מחדש. גווני אדמה עמוקים אוחזים בקרקע, בעוד שפריצות קרירות של כחול ועקבות אור יוצרים תחושה של תנועה פנימית. זה אינו תוהו ובוהו, זוהי תחילתה של סדר, שטרם נוצר.
המשטח אינו לוכד דימוי, הוא נושא תהליך: תנועה לפני מבנה, נשימה לפני שם. אפשר לחוש כאן מצב שבו המים טרם נפרדו, והאוויר כבר נוכח. זהו מרחב שבו משהו מתחיל להתרחש – לא כאירוע, אלא כהתהוות.
ובתוך תנועה עדינה זו, עולה תחושה של נוכחותה של נשימה – אותה נשימה שממנה מתחיל הכל.
ציור אקריליק מאת אירנה סנדלר.