חומר ורוח

זהו אינו משטח. זו צפיפות. לא דימוי אלא חומר, שבו נוכחות הופכת מוחשית. הזהב כאן אינו זוהר. הוא מכביד על החלל, ממלא אותו בכוח משיכה, כאילו אור לבש גוף.

המרקם אוצר מתח, אוסף אותו למעמקיו, לעולם אינו מאפשר לו להתפזר. אתה מביט, וראשית אתה חש את הכובד. ורק אחר כך את הדממה שבתוך הכובד. כאילו החומר חדל ללחוץ, והחל לאחוז.

זו אינה תמונה של כוח. זו ריכוזו.

חומר ורוח אינו סמל, אלא מצב שבו חומר ורוח חדלים להיות הפכים והופכים לאחד.

ציור אקריליק מאת אירנה סנדלר.