עבודה זו אינה מתארת אור אלא מבטאת הפרדה. קו אנכי חוצה את פני השטח, לא כסדק, אלא כציר. לא ככאב, אלא כהחלטה. אור אינו מתפשט אלא תופס את מקומו, ומגדיר את עצמו מול מה שאינו.
הלבן אינו ריק הוא שדה שבו אפשרית הבחנה. כחול מרחף בשוליים, כזיכרון של עומק, של מקום שטרם הוגדר. הצהוב אינו צבע הוא רגע של החלטה. אין כאן דרמה, אין קונפליקט, רק פעולה שקטה ומדויקת של הבאת סדר.
זהו לא הרגע שבו נברא העולם אלא הרגע שבו הוא מסודר. ובתוך סידור זה עולה הבנה פשוטה: שאור אינו קיים ללא גבולותיו, וכי הפרדה היא תחילתה של משמעות.
ציור אקריליק מאת אירנה סנדלר.