אבק הנשימה

זהו לא סתם משטח, זהו זיכרון החומר. שכבה אחר שכבה, כמו הזמן עצמו, שוקעת בתוך הבד, שומרת את עקבות מה שלא ניתן לשמר. אין כאן תנועה, רק דממה, שבה הכל כבר התרחש. האדמה לא מתוארת היא נוכחת: במשקל, במרקם, בנשימה האיטית של הצבע.

האור לא מגיע מבחוץ הוא עולה מבפנים, כאילו החומר עצמו זכר את רגע התחלתו. עבודה זו מדברת על הקדמוני, על מה שהיה קיים לפני צורה, לפני מילה, לפני שם.

ובתוך הדממה הכמעט מוחלטת הזו, עולה תחושה: שכל היצורים החיים מתחילים כאן, מפגישת עפר ונשימה.

ציור אקריליק מאת אירנה סנדלר.