החיים שלנו מתחילים בנשימה הראשונה ומסתיימים בנשימה האחרונה.
ובין שתי הנשימות האלה נמצאים חיים שלמים.
אנחנו נושמים אלפי פעמים ביום, כמעט מבלי לחשוב על כך. הנשימה מתרחשת מעצמה, בשקט, ללא החלטה מודעת ובכל זאת, בכל רגע היא מזכירה לנו את הדבר הבסיסי והעמוק ביותר: אנחנו חיים.
הנשימה משתנה יחד איתנו.
היא מואצת כשאנחנו מפחדים.
נעצרת לרגע מול הפתעה או יופי.
נעשית עמוקה יותר כשאנחנו נרגעים.
משתבשת מהתרגשות, מאהבה, מכאב או מציפייה.
לפעמים הגוף יודע את מה שהמילים עדיין אינן יודעות לומר והנשימה מגלה זאת ראשונה.
אבל קיימת גם נשימה פנימית.
יש רגעים שבהם יש לנו אוויר, ובכל זאת אנחנו מרגישים שאין לנו מקום לנשום. משהו בתוכנו נעשה צפוף מחשבות, זיכרונות, פחדים, אחריות, כאב.
ואז לפעמים נשימה עמוקה אחת הופכת לרגע קטן של חזרה אל עצמנו.
שאיפה.
נשיפה.
רגע שבו העולם ממשיך לנוע, אבל בתוכנו נוצר לרגע מרחב.
ביצירה ״נשימה״ (Breath) נדמה שהחומר עצמו נושם. המרקם עולה מתוך המשטח ואז כמעט נעלם בתוכו, כמו תנועה עדינה בין שאיפה לנשיפה, בין נוכחות להיעלמות, בין גוף לרוח.
הקומפוזיציה האנכית והשכבות החומריות יוצרות תחושה של תנועה פנימית כאילו משהו עובר דרך הגוף, משאיר עקבה וממשיך הלאה.
״נשימה״ היא יצירת אמנות אבסטרקטית מקורית מאת אירנה סנדלר (Irena Sendler), אמנית ישראלית עכשווית ורופאה, שעבודתה האמנותית חוקרת את הקשר שבין גוף האדם, חומר, זמן, זיכרון, רגש וטרנספורמציה.
אולי הנשימה היא הדבר הפשוט ביותר שאנחנו עושים.
ואולי היא גם אחד הדברים העמוקים ביותר.
כי בין הנשימה הראשונה לנשימה האחרונה נמצאים החיים עצמם.
ציור אקריליק מאת אירנה סנדלר.
אירנה סנדלר | Irena Sendler
גודל: 40 × 100ס״מ | יצירת אמנות אבסטרקטית מקורית
