שאר השכינה

זהו לא רק מרחב, זוהי תודעת נוכחות. שקטה, עמוקה, כמעט בלתי נתפסת, אך מורגשת בכל הגוף. הצבע כאן לא מדבר בקול רם. הוא נושם. שכבות של כחול ואדמה מתמזגות כמו שמיים וארץ, כמו נשימה וגוף, ויוצרות שדה שבו מתח מאבד את צורתו.

אתה מביט, ומשהו פנימי בך נרגע – לא בגלל שמשהו חיצוני השתנה, אלא מפני שמתחיל להתגבש איזון פנימי. זו אינה תמונה של שלווה. זהו מצב של שלווה בעצמו.

מנוחת השכינה אינה סמל, אלא נוכחות המיישרת בעדינות את שדהו הפנימי של האדם ומחזירה אותו לעצמו.

ציור אקריליק מאת אירנה סנדלר.