אור גנוז

האור כאן אינו מופיע – הוא חושף את עצמו מתוך החומר. הוא טמון בשכבות, במתח ביניהן, בעקבות הזמן שאינם ניתנים למחיקה. הזהב אינו מכיל בו ברק, אלא זיכרון – זיכרון הלחץ, הקריעה, השיקום. פני השטח מתנהגים כמו רקמה חיה: הם חשים, הם רושמים, הם משתנים. ההכללות הכחולות העמוקות הן כמו נשימה מתחת לעור, כמו נוכחות של משהו שאינו נעלם, גם כשהוא מוסתר.

זו אינה תמונה של אור, אלא מצבו הפנימי – הרגע שבו הוא עדיין לא נחשף במלואו, אך כבר קיים.

אור גנוז – אור נסתר שלא נעלם, אלא ממשיך לחיות בתוך הצורה.

ציור אקריליק מאת אירנה סנדלר.