יום ולילה

האור כאן אינו כופה את עצמו אלא עולה. לא כהתחלה, ולא כסוף, אלא כמצב מתמשך של מעבר. יום ולילה אינם עומדים בניגוד. הם קיימים בו זמנית כמו נשימה, כמו דופק, כמו קצב בלתי נמנע. שכבות קרירות מחזיקות את העומק, בעוד שהחום מופיע רק באופן חלש, כמו זיכרון של אור שכבר היה, או שעדיין עתיד לבוא. אנכי שקט בתוך החלל אינו מחלק אלא אוסף.

ובאיזון דומם זה אין דרמה, אין מתח, רק תחושה של בלתי נמנע: מה שיבוא יהיה יום, ויהיה לילה.

ובגלל זה זה לא ציור על זמן. זה ציור על המשכיותו.

ציור אקריליק מאת אירנה סנדלר.