והחשך היה על פני

עבודה זו שייכת לסדרה הפונה אל ההתחלה לא כאירוע, אלא כמצב בו טרם נוצרה הבחנה. החושך העמוק והרווי אינו מכריע, הוא טומן בחובו את פוטנציאל האור. הוא אינו מתנגד לו, אלא קודם לו. אין כאן צורה, אין גבול, אין מרחב מוגדר – רק צפיפות נוכחות שבה החומר טרם קיבל צורה, והאור רק מתחיל להתעורר.

עקבות הזהב אינם מאירים – הם מרצדים, כמו ניחוש, כמו סימן בקושי מורגש של מה שטרם נחשף. משטח זה אינו מתאר את העולם – הוא קיים לפניו. בתוכו, אפשר לחוש את המצב הקדמוני המוזכר בתחילה: כשחושך טרם נקרא חושך, ואור טרם הופרד ממנו.

זו אינה תמונה – זוהי תמונה מקדימה. לא מרחב אלא האפשרות למרחב.

ובתוך צפיפות זו, בתוך עומק כמעט בלתי חדיר זה, נולד מתח שממנו, יום אחד, ייאמר: יהי אור.

ציור אקרילי מאת אירנה סנדלר.