מהאור הגלוי אל האור הגנוז - הקשר בין יום כיפור לאומנות של אירנה סנדלר
17 ביוני 2026 – orian Borovik
יש רגע בשנה שבו הכול נעצר.
לרגע, הרעש נחלש. היומיום מפנה מקום להתבוננות, ואנחנו נדרשים להסתכל פנימה. לא כדי לברוח מהחושך, אלא דווקא כדי לפגוש אותו, להכיר בו, ומתוכו לגלות את האור שהיה שם כל הזמן.
אולי זו אחת הסיבות שיום כיפור הוא יום שמרגיש אחרת מכל יום אחר בשנה. הוא לא רק יום של חשבון נפש. הוא הזמנה לעצירה, להתבוננות ולמפגש עם המקומות העמוקים יותר בתוכנו. עם מה שהיה גלוי, עם מה שהסתתר, ועם מה שמחבר אותנו זה לזה.
שלוש יצירות שלי נוגעות, כל אחת בדרכה, במסע הזה.
״אור״
ביצירה אור, האור עדיין גלוי.
הוא נוכח, ראשוני, כמעט כמו רגע של בריאה. אין צורך לחפש אותו או להתאמץ כדי לראות אותו. הוא פשוט נמצא.
זהו האור שאנחנו מזהים מיד, זה שמאיר את הדרך ומאפשר לנו לראות. אבל אולי דווקא משום שהוא כל כך ברור, אנחנו לא תמיד עוצרים כדי לשאול מאיפה הוא מגיע ומה המשמעות שלו עבורנו.
יש משהו ראשוני מאוד באור הזה. רגע לפני שהכול מתחיל, לפני שהחיים מתמלאים בשכבות, בזיכרונות, בבחירות ובמורכבויות.
״אור גנוז״
ואז האור משתנה.
ביצירה אור גנוז, הוא כבר אינו נמצא על פני השטח. הוא נסתר, עמוק יותר, כמעט חמקמק.
האור הגנוז הוא אור שצריך לבחור לראות.
הוא יכול להיות בתוך זיכרון, בתוך כאב שעברנו, בתוך רגע של שינוי, בתוך אדם אחר, או אפילו בתוך מקום בעצמנו שלא תמיד קל לנו לפגוש.
לפעמים נדמה לנו שכאשר האור נעלם, הוא איננו. אבל אולי הוא פשוט עבר למקום אחר. מקום שדורש מאיתנו להתקרב, להתבונן ולגלות.
וזה בעיניי אחד הרעיונות העמוקים של יום כיפור: לא הכול צריך להיות גלוי כדי להיות קיים. לפעמים דווקא הדברים שאנחנו מחפשים נמצאים בשכבות העמוקות יותר.
״עם ישראל״
וביצירה עם ישראל, האור כבר אינו אור פרטי.
הוא נע בין אנשים.
היצירה עוסקת בשיבה הביתה, בזיכרון ובפסיפס האנושי והתרבותי שממנו נבנה העם היהודי בישראל. אנשים שהגיעו ממקומות שונים, עם סיפורים, זיכרונות, מסורות ושפות שונות, והפכו יחד למשהו גדול מסך חלקיו.
כאן האור הופך לאנרגיה משותפת.
הוא אינו שייך לאדם אחד. הוא עובר בינינו, מחבר בין דורות, בין אנשים, בין מקומות ובין סיפורים. הוא פועם בתוך הפסיפס האנושי הזה, גם כאשר אנחנו שונים זה מזה.
אולי זו גם המשמעות של המילה "עם".
לא רק אוסף של יחידים, אלא קשר שנוצר ביניהם.
מהאור אל האור
אם מסתכלים על שלוש היצירות יחד, אפשר לראות בהן מסע.
מהאור הגלוי, הפשוט והראשוני, אל האור הגנוז שמבקש שנגלה אותו מחדש, ומשם אל אור שאינו שייך רק לנו, אלא מתקיים במרחב שבינינו.
זה גם המסע של יום כיפור.
מההתבוננות בעצמנו, אל המקומות העמוקים שבתוכנו, ומשם אל ההבנה שאנחנו אף פעם לא באמת לבד. שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר, מסיפור שממשיך להיכתב גם דרכנו.
ד״ר אירנה סנדלר היא אמנית עכשווית המתמקדת באמנות מופשטת, תוך שילוב של צבע, חומר, טקסטורה ואור. יצירותיה נוצרות מתוך חיבור בין התבוננות, רגש וזמן, ומבקשות ליצור חוויה שנמשכת מעבר לרגע הראשון של המפגש עם הציור.